האושר הנכסף
אז מה הוא האושר הנכסף. מהו היעד שיוביל אותנו לתחושת רווחה והגשמה. מה היא הנקודה שיש לדמיין לפני שנכנסים לכל מיני מנהרות אפלות שיש לעבור אותן? או מהי הפינה שבה נחוש שהנה אנחנו כבשנו את היעד ותחושת ההתעלות המיוחלת תחלחל לתוכנו ודגל האושר ינופנף בתחושת ניצחון עם האמירה: היעד נכבש ואנחנו הגענו למקום שאליו נכספנו, אין צורך יותר להתאמץ, אין צורך יותר לסבול, היעד בידינו.
דניאל גילברט בסיפרו "להיתקל באושר" מציין שאחד הכישורים שיש באדם הינה לדמיין את העתיד או "לבנות את העתיד". מוח האדם יכול לחבר עבר והווה ולבנות עתיד. המוחות שלנו מצפים לבאות. כל מי שניסה ללמוד מדיטציה, היא הימנעות ממחשבה על העתיד גילה שזוהי משימה מאתגרת. כדי לא לחשוב על העתיד אנחנו אמורים לבקש מהאונה הקדמית לא למלא את ייעודה. האונה הקידמית מתנגדת באופן טיבעי למלא בקשה זו. כ-12 אחוז מהמחשבות היומיומיות שלנו עוסקות בעתיד. מכאן, שכל אחד מאיתנו נמצא למעשה בחלק מקיומו בעתיד. אז מדוע מוחינו משליך אותנו לעתיד כאשר ישנו חומר למחשבה על ההווה. גילברט טוען שהמחשבה על העתיד מסבה לנו עונג. חלימה בהקיץ מפגישה את החולם עם הצלחות והישגים ולא עם כישלונות. יותר מזה, המחשבה על העתיד עשויה לגרום לעונג רב כל כך שלעיתים אנו נוטים לחשוב עליו יותר מאשר להגיע אליו. למעשה יש אירועים המענגים בדימיון יותר מאשר במציאות.
המוח הקידמי שלנו מכיל את החלק המתכנן את העתיד. הוא גם גורם לתחושות חרדה המלוות אותנו לגבי העתיד. רופאים נוירולגים שרוצים להקל על מטופליהם מלאי החרדה נוהגים להרוס חלק מתוך האונה הקדמית ובכך להפחית חרדה ודיכאון. עם זאת מטופליהם אינם מסוגלים מאוחר יותר לתכנן מהלך כלשהו בעתידם.
ברטראנד ראסל בסיפרו כיבוש האושר טוען שאחד הגורמים לחוסר אושר הינו השיעמום. לדעתו הניגוד לשיעמום אינו עונג אלא התרגשות. התרגלנו להאמין כי השעמום איננו חלק טבעי בגורלו של אדם וכי אפשר להימנע ממנו על-ידי מרדף מאומץ אחר עוררות והתרגשות. את היכולת לשאת חיים מונוטוניים יש לרכוש בשנות הילדות. בימי הילדות הילד צריך ליצור לעצמו את ההנאות בסביבתו על-ידי מאמץ וכוח המצאה מסוימים. תענוגות מעוררים, שאינם מצריכים כל מאמץ גופני, כתיאטרון למשל, צריכים להתקיים בחייו רק לעיתים רחוקות מאוד. ריגוש הוא כמו סם, שהדרישה אליו הולכת וגדלה.
לדעת ברטרנד ראסל חיי אושר מוכרחים להיות במידה רבה חיי שקט, כי רק באווירה של שקט יכולה לשגשג חדווה אמיתית. האפשרות הזאת יכולה להתקיים עם התכוונות לכך ועם הבנה בצורך בשלווה על מנת לקבל את הרגיעה שמביאה לאושר.
